קשר השתיקה בתביעות רשלנות רפואית
האם קיים קשר של שתיקה בין הרופאים בישראל בתביעות בגין רשלנות רפואית, עורכי דין רבים נתקלים רבות בתופעה זו, רופאים מומחים אינם מוכנים לתת חוות דעת מרשיעות נגד חבריהם הרופאים ומפנים את המטופלים לעמיתיהם שגם הם מסרבים.
אזרח שנפגע מרשלנות רפואית של רופא או מצד בית חולים חייב להמציא חוות דעת רפואיות של רופאים מומחים המעידים על מבחן סבירות של הטיפול אותו עברו ובגינו הם תובעים בבית המשפט באמצעות עורך דינם את המוסד או הרופא בגין רשלנות רפואית, אך בשנים האחרונות ישנה תופעה מוזרה, פחות ופחות רופאים מוכנים לתת חוות דעת כזו, פן יבולע להם, הם פוחדים מתגובת עמיתהם ומתגובת המוסד הרפואי, רק רופאים מבוססים ובעלי שם יכולים לעמוד בלחצים אלו, וגם אצל הרופאים הללו ישנו קוד של שתיקה, הסיבות מוכרות וידועות , בישראל הקטנה כולם מכירים את כולם, ורופא המעיד נגד חבריו מקים את כל המערכת עליו.
אלפי תביעות בגין רשלנות רפואית לא מגיעות כלל לבתי המשפט משום שהתובעים לא מצליחים לאתר רופאים מומחים שיעידו נגד חבריהם, או שיעניקו חוות דעת מקצועית על מהלך הטיפול הרשלני אותו עברו.
קורבנות רבים נותרים פגועים נכים מוגבלים ולעיתים נפטרים ללא קבלת כל פיצוי על טיפול רשלני שקיבלו.
לעיתים קרובות יש להביא מומחים מחו"ל כפי שמעיד הסיפור של א. בת ה-27. א. הייתה אמורה לעבור ניתוח אפנדיציט פשוט, אך כתוצאה מהניתוח היא הפכה לנכה לכל ימי חייה. אך א. איננה זוכה לכל פיצוי על המקרה זולת קצבת הביטוח הלאומי הניתנת לה עקב נכותה, מפני שהיא לא הצליחה למצוא אף מומחה אשר יהיה מוכן להעיד בעדה בבית המשפט. כל מי ששומע את סיפורה של ד' מבין כי ארעה במקרה שלה רשלנות רפואית קשה בטיפול, אך עורכי דינה של א. לא הצליחו לגייס אף מומחה רפואי המוכן להעיד נגד הרופא הבכיר שטיפל בה. א. איננה יחידה בסיפור הזה.".
יותר מ-12,000 תביעות של רשלנות רפואית מוגשות מדי שנה לבתי המשפט בישראל. כל תביעה שכזו חייבת להיות מגובה בחוות דעת רפואית אחת לפחות של מומחה מוערך בתחום הרפואי הרלוונטי. על פי רוב, ככל שחוות הדעת המוגשת לבית המשפט נערכת על ידי מומחה ותיק ומוערך יותר - כך יינתן לה משקל רב יותר בהכרעה השיפוטית. אך מספר המומחים הרפואיים בישראל מצומצם ביותר, וכולל על פי רוב לא יותר מכמה עשרות מומחים בכירים בכל תחום.
מערכת הבריאות הקטנה של ישראל, מקשה פעמים רבות על מומחים להתייצב מול עמיתיהם בבית המשפט, להעיד נגדם, ולמעשה לתרום להכרעה משפטית שתאשים את הרופא העמית ברשלנות רפואית ובאחריות לכישלון רפואי.
וככל שהרופא הרשלן בכיר יותר, כך הופך הסיכוי למצוא מומחה שיעיד נגדו בבית המשפט לנמוך יותר.
לנוכח מצב זה, כתוצאה מ"קשר השתיקה" נערמים קשיים רבים בפני הטוענים לרשלנות הרפואית, ולעיתים לוקח שנים, אם בכלל, עד שהתובעים מאתרים מומחים שיעידו לטובתם".
האבסורד הוא שכספי הפיצויים לא ייצאו מכיסו של הרופא, לא מכיסו של בית החולים, ולא ימומנו על ידי הציבור, אלא יינתנו לתובע מחברת הביטוח של הרופא. הרופא מחויב על פי חוק להיות מבוטח בפוליסת אחריות מקצועית - אשר תכסה מקרים של רשלנות רפואית, קורבנות רבים של רשלנות רפואית מוצאים את מותם בהליך רפואי שלא נחשב למסכן חיים, ורבים אחרים נותרים ומוגבלים לשארית ימיהם. אי מתן פיצוי לקורבנות אלה היא עוולה הזועקת לשמיים, בייחוד שהכספים לה קיימים ושמורים בחברות הביטוח.
חוות דעת רפואית ממומנת כולה מכיסו של התובע ועלותה של חוות דעת שכזו עלולה להגיע ל 1500$ - 2500$. אם הרשלנות נגעה למספר תחומים רפואיים שונים, עלול התובע להיזקק למספר חוות דעת, ואז כמובן תוכפל העלות בהתאם. יש מקצועות, כמו גינקולוגיה ונוירוכירורגיה, בהם עלותה של חוות דעת עשוי להגיע עד 3000$ ואף יותר.
תופעת 'קשר השתיקה מונעת טיפול בכ-30% ממקרי הרשלנות הרפואית בישראל. קשר השתיקה של הרופאים המומחים בישראל לא רק שמונע עשיית צדק ממאות קורבנות בשנה, אלא גם מעודד מקרי טיוח של מקרי רשלנות בתוך המערכת, ולמעשה מדרדר את מערכת הבריאות כולה.
|
|
| 
